דרישות מאהל התקווה

במאהל גן התקווה, בשכונת התקווה, מתכנסים יחד אמהות חד-הוריות, משפחות ויחידים מבין תושבי השכונה והשכונות הסמוכות. זהו מאהל של מחאה ושל מצוקה כאחד. לחלק מאיתנו אין בית לסגת אליו, לאחרים בקרוב לא תהיה דירה, לרובנו יש חובות כבדים בעוון הוצאות מים-חשמל-ארנונה וכדומה, לכולנו מצוקה כלכלית דחופה.

יחד עם זאת, מעבר למצוקה הכלכלית הדחופה, אנחנו תושבי שכונות דרום העיר גם מודעים לכך שתמיד היינו אחרונים בסדרי העדיפויות של הממשלות ושל העירייה. המציאות הקשה הזאת לא חדשה לנו. כמעט בכל שנה משפחות שפונו מהדירות הקימו אוהלים בגן התקווה. הפעם המחאה היא כלל ארצית ומשתלבות בה אוכלוסיות נוספות. הפעם אנחנו מקווים שקולנו יישמע ברמה, ושבעקבות המחאה יחול שינוי מהותי במדיניות הכלכלית ובמדיניות החברתית שתמיד פגעה בנו.

ערכנו רשימת דרישות המייצגות את רוב יושבי המאהל שלנו:

1. בנייה של דיור ציבורי עבור כל מי שידו אינה משגת לקנות דירה. מאז 1982 לא נבנתה אף דירה ציבורית אחת. מלאי הדירות הציבוריות לאוכלוסייה המוחלשת הולך וקטן בעוד שהאוכלוסייה הנזקקת הולכת וגדלה כתוצאה מילודה, הרחבת העוני, והצטרפות של קבוצות מוחלשות נוספות כגון עולים חדשים מרוסיה, אתיופיה ועוד.

2. שינוי ועדכון הקריטריונים לזכאות לדיור הציבורי או לסיוע בשכר דירה (הרבה אנשים מוותרים על זכויות ולו רק מהקושי להמציא את כל המסמכים). לא ייתכן שאם חד הורית תידרש להביא ילד שלישי על מנת להיות זכאית לדיור ציבורי, ולא ייתכן שזוגות יבחרו להתגרש על מנת להשיג סיוע. יש להפוך את הסיוע בשכר דירה לזכאות לדיור ציבורי. סיוע בשכר דירה אינו יעיל ואינו מספיק וזאת בשל גובה ההשתתפות הנמוך ובשל העלאת שכר הדירה בהתאם מצד בעלי הבתים.

ישנה אמנה בינלאומית בעולם שישראל חתומה עליה שקובעת את מינימום במטראז' שאדם זכאי לו על פי חוק. ישראל מתעלמת מהתחייבותה לנהוג על-פי אמנה זו.

3. יש להחזיר את חוק הדיור הציבורי, שאיפשר את רכישת הדירות בהנחה על-ידי המשתכנים. החוק הוקפא במסגרת חוק ההסדרים. בנוסף, מדינת ישראל לקחה מיליארד ושבע מאות מליון שקל מכספי המכירה. הכסף היה מיועד לשיקום דירות עמידר, עמיגור, חלמיש ושאר החברות המשכנות, וכן לחיזוק העמודים ובניית דירות, אולם במקום זאת הכסף נלקח לאוצר בניגוד לחוק הדיור הציבורי.

4. לא לפינויים מדירות בבעלות ציבורית. לא יתקיים שום פינוי מדיור ציבורי או ממבנים של רשות הפיתוח, מנהל מקרקעי ישראל וחברת השיכון ללא פיצוי מלא שיאפשר למפונים לרכוש בית/דירה באותו איזור בו הם גרים ובכפוף להסכמת המתפנים.

5. מתן זכות קדימה ברכישת דירות לצעירים ומשפחות מבני שכונות הדרום. יש לסייע לבני ובנות השכונות ברכישת הדירות באמצעות הנחות והלוואות נוחות בריבית נמוכה על מנת לאפשר גישה לפרויקטים לדיור בר השגה. אין לתת הנחות או תמריצים לאוכלוסיות חיצוניות בטרם ניתנה עדיפות ברורה לצעירים הרוצים להמשיך להתגורר בשכונה.

6. מדיניות מתקנת לצמצום פערים בהשקעות בתשתיות בתחומים הבאים: בריאות, חינוך, רווחה ותרבות, עבור שכונות ועיירות אשר סובלות מקיפוח זה עשרות בשנים, וכן החזרת כל ההטבות וכל ההנחות שבוטלו במסגרת הוצאתנו ממסגרות "שיקום שכונות".

7. יש לאפשר לאמהות חד-הוריות לצאת לעבוד, לרכוש רכב, ולחיות עם בן-זוג מבלי לפגוע בזכויותיה לדיור ציבורי ולקצבאות מביטוח לאומי.

8. יש להשיב את קצבת נשות האסירים.

9. חינוך:

-          החלת יום לימודים ארוך ויישום מפעל הזנה שהפעלתו תתחיל בשכונות המוחלשות.

-          הקמת בי"ס עיוני בדרום תל-אביב.

-          העלאת היקף הסיוע בבתי-ספר עבור קליטה של ילדים ששפת הוריהם לא עברית.

-          הגדלת התקציבים לסיוע לילדים עם קשיי למידה וקשיים רגשיים כגון אבחונים, הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי וכו'

10. בריאות:

-          לפי החוק ילד נכה בן 18 זכאי לשירותים מיוחדים ומימון מטפלת עד 80%. יש לשנות את הקריטריון על פי משקל הילד.

11. הצמדת שכר ליוקר המחייה ומתן פיצוי על השחיקה במשך חמש השנים האחרונות.

12. שינוי הקריטריונים לביטוח לאומי לקבלת קצבאות וכן העלאת קצבאות של נכות, קשישים, הבטחת הכנסה, שארים, תלויים וכו'. בנוסף, כספי הביטוח הלאומי הם כספי ההפרשות של האזרחים ולא כספי רזרבה של משרד האוצר ושל משרדים אחרים שעושים בהם שימושים אחרים.

13. ביטול חוק ההסדרים והכנסתם בתוקף של כל החוקים החברתיים שהוקפאו על ידי הכנסת באמצעות חוק ההסדרים.

14. הפסקה של הפרטת שירותים ציבוריים.

2 תגובות לרשומה “דרישות מאהל התקווה

  1. פינגבק: הדרום שואג ביחד: התקווה, לוינסקי – אותה מהפכה | מאהל התקוה

  2. מסמך מעולה, במיוחד החלקים על איך מציבים מלכודות עוני, דורשים מאמהות חד-הוריות להביא ילד נוסף או להישאר בלי בן-זוג חדש כדי לא לאבד זכויות.

    חסרות אולי עוד דרישות מקומיות: למשל, דרישה לבטל את התוכניות ההזויות של העירייה ל"דיור בר-השגה", שבעצם מנסות לפתור למעמד הבינוני את הבעיות על חשבוננו – לדחוף אותם לשכונות כדי שהם ידחקו אותנו החוצה. דרישה להקים מוסדות תרבות בדרום – בצעדה של שבוע שעבר מקריית שלום ללוינסקי מישהו הכין שלט של "לבנות מוזיאון בדרום". דרישה לסגור את התחנה המרכזית ולעבור לפתרון ההגיוני יותר של מסופים קטנים בכניסות השונות לעיר, מחוץ לשכונות מגורים – ולבנות במקומה בית ספר, דירות ציבוריות או דירות לזוגות צעירים. וכמובן – דרישה למציאת פתרונות לפליטים ולמבקשי המקלט בכל חלקי העיר, ולפיצוי במשאבים של שכונות הדרום שנושאות בנטל הזה יותר מאחרים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s